מוניצ'לי היה גאון

הבמאי והתסריטאי האיטלקי מריו מוניצ'לי (Mario Monicelli) קפץ אל מותו מחלון בית החולים בו אושפז בשל סרטן הערמונית. הוא היה בן 95 במותו. ידידה איטלקיה שלי כעסה על ההתאבדות. היא אמרה שמוניצ'לי התבטא בשנים האחרונות בפני מראיינים על המצב החברתי והפוליטי באיטליה, אמר דברים מתקדמים ונאורים, ושמעשה ההתאבדות מערער את דוגמת האומץ שמוניצ'לי היווה ומתחמק מהאחריות הציבורית להדריך את איטליה בקול שפוי בימים טרופים אלה.

ידידה אנגליה שלי הצטרפה אל השרשור בפייסבוק, על אף כי לא הכירה את מוניצ'לי, וענתה כי לפי דעתה דווקא נדרש אומץ רב כדי לבקש את נפשך למות בזמנך ובתנאים שלך, במפגן אחרון של חופש בחירה לפני גסיסה במחלה שפוקדת אותך בערוב ימיך. ואילו אני הסכמתי עם זו על גאוניותו ונאורותו של האיש, ועם חברתה על אומץ לבו. אבל אני מוטה. אני צפיתי במספר מסרטיו של מוניצ'לי, אף יותר מהאיטלקיה, ומצאתי בהם את הסגולות האלו ממש ועוד כמה איכויות טובות – רזרווה.

ראו ברשימה הקצרה הזאת הספד לאחד היוצרים האהובים עלי ביותר בעולם הקולנוע, אוֹטֶר איטלקי שמעולם לא זכה לתהילת העולם של פליני או של אנטוניוני אבל שיצירתו לא נופלת משלהם במאום, אולי להיפך. ואני ממשיך בזה את המסורת שהתחלתי בהספידי את קלוד שברול, שהיה אמנם מפורסם יותר אבל בכל זאת אנדררייטד.

מריו מוניצ'לי

ב-I Soliti Ignoti מ-1958, ביים מוניצ'לי תסריט של שניים מהכותבים המשובחים ביותר של איטליה – אגנורה (אָגֶה) אינקרוצ'י (Agenore Incrocci) וסוסו ד'אמיקו (Suso Cecchi D'Amico, שנפטרה אף היא לפני חודשים ספורים), על מספר קורבנות אבטלה ועברייני רקק המתכננים שוד חנות משכון גדול. הסרט נחשב בעיני רבים ליריית הפתיחה של ז'אנר הקומדיה האיטלקית (Comedia All'Italiana), והיא מייצגת את איכויותיו כאשר הוא במיטבו: ראליזם ספרותי ומציאותיות חברתית-פוליטית מורשת הנאוריאליזם האיטלקי שהתחיל כבר בשנות הארבעים, ונימה טרגיקומית סוחפת ועוצמתית, שמצחיקה מאד ומעציבה מאד בו-זמנית.

אין בקומדיה מן הזן הזה "בדיחות" מילוליות או פיזיות מובהקות, והיא לא נזקקת להגזמות מופרכות ולמצבי אבסורד כדי להצחיק. היא מוצאת את ההומור במציאות החיים, במתח בין שאיפותיהם של אנשים פשוטים ובין כשלונותיהם המגוחכים. הדמויות אנושיות, הן אינן נלעגות עד כדי גרוטסקה, אלא יש בהן משהו פתטי המעורר הזדהות ונוגע ללב תוך כדי שהוא מצחיק. כך המשיך מוניצ'לי מסרט ההַייסְט לסרט המלחמה, אולי המפורסם ביותר שלו מחוץ לאיטליה, La Grande Guerra מ-1959, שכתבו הוא ואָגֶה. אם קודמו דמה לגרסה קדומה ומוצלחת יותר של "מתחת לאף" הישראלי (סרט נהדר אגב, לא אמעיט מערכו), אז "המלחמה הגדולה" דומה לגרסה קדומה ומוצלחת יותר של "גבעת חלפון אינה עונה". הוא רווי בסיטואציות מצחיקות מההוויי של איטלקים נמוכי מעמד חברתי המוצאים עצמם מגוייסים לצבא, אבל עם זאת נוסק אט אט עד לגבהים נשגבים ופואטיים של טרגדיה קורעת לב ומפכחת.

המלחמה הגדולה (1959)

ב"מלחמה הגדולה" טמונה בסופו של דבר תובנה בדבר אופיה האמיתי של הגבורה, שהיא איננה תסמין של אומץ-לב אלא יכולה לבוא דווקא מהפחדן הפשוט שבאדם. ב-I Compagni מ-1963, סרט העוסק בשביתת עובדים ואף הוא פרי עטו של אגה עם עזרת הבמאי, טמונה תובנה כאובה על איך שהמציאות החברתית-כלכלית הופכת את האידאליזם הנעלה ביותר למצג-שווא של יהירות ואף של הרסנות. היאוש החותם את הסרט הזה, כשלעצמו מלא שמחת חיים, הוא דוגמא נפלאה לאומץ של מוניצ'לי אבל גם לראיה הנכוחה שלו את מציאות החיים כמשעשעת ומלאת תקווה אבל גם כעורה ולעתים קשה מנשוא.

בסרטים קלאסיים אלה מופיעים כמה מגדולי השחקנים של איטליה ובכלל: ויטוריו גסמן, מרצ'לו מסטרויאני, אלברטו סורדי, קלאודיה קרדינל, סילוונה מניאנו ורומולו ואלי, וחלקם ליוו את מוניצ'לי גם בסרטים המאוחרים יותר. סרטי "ברנקאלאון" שלו הם כמו הגרסה האיטלקית והקדומה יותר ל"גביע הקדוש" של מונטי פייטון, קומדיות תקופתיות של ימי הביניים (אומרים שחלק מקסמן הוא בהומור הלשוני שהופק משימוש בניבים איטלקיים ארכאיים, ונאבד בתרגום). ב-La Ragazza con la Pistola ("הנערה עם האקדח") מ-1968 מביים מוניצ'לי את מוניקה ויטי בתפקיד שמי שמכיר אותה מסרטי אנטוניוני פשוט לא יזהה אותה בו: פאם פאטאל סיציליאנית דקיקה ושחרחורת, ואילו ב-Un Borghese piccolo piccolo ("אדם קטן וממוצע") מ-1977 גונבת שלי ווינטרס את ההצגה מאלברטו סורדי הענק, וזה באמת משהו שרק שלי ווינטרס יכולה לעשות. מדובר בסרט משונה, ההופך את עורו בנקודת האמצע ופשוט חדל לחלוטין להיות קומדיה.

המארגן (1963)

אחתום בבקשה: אם מישהו מוצא טורנטים לסרטים נוספים ונדירים יותר של מוניצ'לי (כולל האחרונים) הכוללים כתוביות תרגום אנגלי – אשמח לשמוע על כך. ככל הידוע לי אין, ומיותר לציין שגם אין ב"אוזן השלישית".

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “מוניצ'לי היה גאון

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s