סוד השלום הפנימי של מירון ח. איזקסון

מירון ח. איזקסון

למי שמכיר את משוררי ישראל החיים היכרות אישית, קשה לקרוא את מירון ח. איזקסון מבלי שיעלה בעיני הרוח המשורר-האיש. במקרים של משוררים אחרים, קל לעשות הפרדה, אבל באיזקסון משהו מיוחד. זה לא שמדובר באישיות צעקנית ושתלטנית כמו של איזה כוכב רוק או מנהיג דגול. להיפך. איזקסון הוא איש צנום ורך, עלה נידף, שקט, חייכן, כולו נעימים. לא אמהר להתנגד אם מישהו יקום ויכריז על מירון כעדין והסימפטי שבכל המשוררים. הוא רחוק מן הנחרצות והסמכותיות כמרחק חתול פרסי מבריכת רחצה, אבל אינו בלתי-דעתן: במאמר ב"הארץ" גולל את עמדתו כי "משום האמונה היהודית עלינו להיות רודפי שלום; ראשית בתוכנו, ואחר כך עם כל שכנינו. שלום פנימי אינו גוזר הרס ההלכה, אלא יישומה מתוך בקשת השלום. השלום הפנימי אינו צורך אנושי או דמוקרטי בלבד, אלא הוא דרישה אמונית מובהקת."

השירה של איזקסון מסקרנת כראי הנפש של אדם שזו לו חזות פניו. אני אוהב לצוד את הרגעים בכתיבתו שבהם שלוות-הנפש מופרת. דווקא את השדים המסתתרים בנבכיה של אישיות כה נוחה לבריות, רגועה ושוחרת-שלום. מצד שני, מעניין גם בדיוק אותו המנגנון המפייס, המבוגר, העומד מאחורי ראיית עולמו החיובית. יש מה לחפש דברים כאלה בספרו האחרון, "בפעם הזאת" (הקיבוץ המאוחד, 2011). ראו למשל את השיר "ניתן" שבעמוד 47, שמכיל את שני הגורמים – קונפליקט וקרע, השלמה ואיחוי, ואולי את סוד המעבר מזה לזה.

ניתן

הגשר ניתן לפירוק
קחו לכם את עציו
תנו לאש או לילד המטפס.
הנפש ניתנת לפירוק
איש נשבע בשמה
ולוקח עצמו ממנה,
והרוח שדחפה את העץ
במעלה השביל,
הרוח שדחפה את הנפש
במורד הכזב הגא,
גם היא אפשרית לפירוק
בפה חותך גורלות.

לפי השיר הזה, הכל כביכול מפורק או מתפרק. גשר, הנפש, ולבסוף אותה הרוח עצמה, שמעיפה את החומר, את עץ הגשר, את חלקי הנפש. שום דבר לא נשאר שלם. שיר רווי כל כך בדימויי ניתוץ יכל בקלות להיות אלים, מכאיב. הפלא ופלא – לא עולה מהשיר הזה שום תחושת קטסטרופה. עלול היה לקרוס כאן גשר עם כל חוציו ועל ראשיהם של כל העוברים מתחתיו. עלולה היתה להיקרע כאן נפש לגזרים מדממים, ובעיקר כאשר הרוח שדחפה אותה במורד כזב גא התפכחה ושינתה כיוון. אבל אין קריסה, אין היקרעות, ולמעשה אין בשיר התממשות של פירוק.

איזקסון מחזיק את הפירוק בגדר אפשרות. "ניתן" הגשר לפירוק, "ניתנת" הנפש לפירוק, "אפשרית" לפירוק הרוח שדחפה. לכאורה, מה ההבדל בין הפוטנציאלי ובין האקטואלי במסגרת של שיר? בשירה, עצם הביטוי הלשוני של הדברים כבר מוציא אותם מאפלולית האפשרי אל אור הממשי. כל עניינה של הספרות הוא לחולל אצל קוריאה את מה שהיא מעלה בדעתם כ"ניתן" וכ"אפשרי": דמיינו שההוביט סייע בקטל סמוג הדרקון. הלא כך ארע? מה מוסיפה למשפט המילה "דמיינו"?

ובכן, מהלך הביצור של איזקסון את הפירוק בגדר האפשרי בלבד, אין בו משום רמיזה שהגשר לא קורס ושהנפש לא נקרעת. הגשר קורס, הנפש נקרעת – הרי זהו סידרו של עולם. הברירה כאן מהווה מהלך אקזיסטנציאליסטי סארטריאני, היא מהווה פריצה מן הכורח אל החופש באמצעות אופן הסתכלות פרשני, נקודת-מבט לפיה האסון איננו נורא, לפיה בכל עַז חבוי מתוק. כמאמר ר' עקיבא: הכל צפוי והרשות נתונה. בעץ הגשר המפורק ניתן להשתמש להסקה, או לתת לילד המטפס. והנפש שנמצאת בדילמה, שלא מוכנה לחיות עם עצמה, ניתן שלא לראותה כלכודה בסתירה. הנה, "איש נשבע בשמה" ובו-זמנית "לוקח עצמו ממנה". עולה שהאסון איננו עוד הבלתי-נמנע שאף על-פי כן לא יעלה על הדעת. הקריסה והקריעה הן בסך-הכל פירוק אפשרי, שאפשר לקבל אותו, שאפשר להשלים איתו, שאפשר לחשוב עליו ולהגיד "אפשר".

ואיך זה יתכן? איך יכולה ההשלמה לדור בכפיפה אחת עם הפירוק? קרע הנפש עם איחויה? זה יתכן כי גם הרוח, הרוח האנושית שבגאוותה דוחפת את כולנו לקראת אשליית השלמות, במעלה איזה מגדל בבל, כלומר, בעצם תמיד "במורד הכזב", גם את אותה הרוח עצמה אנחנו יכולים לפרק, לתהות על קנקנה, ולהרכיב ממנה רוח מתוקנת, בוגרת, מפוייסת, פרופורציונית, מקבלת ומשלימה. לא שלמות טוטאלית, "מושלמות" של הכל או לא כלום, אלא "שלום פנימי", שלמות פנימית כנגד עולם מפורק ומתפרק. העולם נברא במילה, ואמנם, איזקסון מאציל על המילים את הכוח העליון ביותר: "בפה חותך גורלות" הופכת הרוח עצמה למשחק לגו, כלומר הדיבור ומעשהו הפרשני הוא שיחרוץ, בחשבון אחרון, ויקבע את משמעותם של מאורעות חיינו.

מאמר זה פורסם גם בגליון כתב העת "מאזניים" לינואר 2012 (מס' 1 בכרך פ"ו)

רשימות על הספר "בפעם הזאת" בכללותו:
ארז שוייצר
חמוטל בר-יוסף
אלי הירש
יואב עזרא

Advertisements

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s