פרסי העוזקר לסרטי 2012

בהמשך לפעילות הקומפולסיבית של שנים קודמות (עוזקרים 2010, על האוסקרים ל-2011), אני עדיין לא ממש צופה בטקס האוסקרים, לא עוסק בהימורים לגביהם ולא ממש מקנה לדבר חשיבות, אבל בכל זאת מגיב ברעיונות משלי לגבי קולנוע השנה החולפת. הפרסים שאחלק ברשומה הזאת הם קריצות פרלימינריות. בעתיד הקרוב אפרסם כאן את רשימת סרטי השנה שלי ל-2012, ארחיב בה על אודות כל אחד מהם, וגם אסביר מעט את ההתנגדות שלי לסרטים אחרים שזכו לפופולריות בשנה החולפת.

הסרט הטוב ביותר: מעבר לגבעות של כריסטיאן מונג'ו. לא לאהובי בידור קל ומצד שני גם לא לחסידי הצטעצעות פורמאלית. "מעבר לגבעות" הוא פשוט הסרט הכתוב הכי טוב של השנה, והבימוי והמשחק מחרים-מחזיקים אחרי רמת הכתיבה.

הבמאי הטוב ביותר: ערן קולירין על ההתחלפות. סרט הגותי, נועז ויחודי מאד. עליית מדרגה אדירה מסרט ביכוריו "ביקור התזמורת".

התסריט המקורי הטוב ביותר: מעבר לגבעות של כריסטיאן מונג'ו. כאמור.

התסריט המעובד הטוב ביותר: ההוביט: מסע בלתי צפוי מ-ג'.ר.ר. טולקין. אין מה לעשות, טולקין הוא גדול סופרי הפנטזיה, הסרטים של פיטר ג'קסון נאמנים למדי וההרפתקאות עוברות מסך (במיוחד ב-3D-HFR).

השחקן הטוב ביותר: ג'ואקין פיניקס על המאסטר. אם כי הרבה שחקנים מצויינים כמו אנתוני הופקינס ודניאל דיי לואיס נתנו הופעות מושקעות בסרטים מצליחים השנה. דני לוואנט בהחלט נתן את הנשמה ב"מנועים קדושים" של לואי סרה (שלא אהבתי) וראוי לא פחות לציון מת'יו מקונהיי ב"קילר ג'ו" של פרידקין.

השחקנית הטובה ביותר: קוסמינה סטרטן על מעבר לגבעות. אני חושב שג'סיקה צ'סטיין עשתה עבודה מצויינת ב"כוננות עם שחר", והאמת היא שלא ראיתי את "הבלתי-אפשרי" שהועמדה עליו לאוסקר נעמי ווטס, שחקנית משובחת בעיני, ולכן יכול להיות שאני עושה לה כאן עוול. בכל זאת, גם כאן אחלק את הצל"ש למישהי צפויה פחות: סוזי בלוק בסרט האימה "הכניסה" (The Entrance).

השחקן המשני הטוב ביותר: פיליפ סימור הופמן על המאסטר. אם כי הבחירה קשה ביותר. היו בתפקידי משנה כמה שחקנים מאד כריזמטיים ששורפים את המסך, כגון טומי לי ג'ונס ב"לינקולן", וראסל קרואו ב"עלובי החיים" המוזיקלי – שהוא בכל זאת הסרט הגרוע ביותר שראיתי השנה.

השחקנית המשנית הטובה ביותר: איימי אדמס על המאסטר. עם תחרות מצד כריסטינה פלוטור מ"מעבר לגבעות".

הסרט המצוייר הטוב ביותר: פראנקנוויני של טים ברטון. אוקיי, אני לא בטוח אם הרימייק הזה טוב בהרבה מהסרט הקצר בעל אותו השם שעשה ברטון ב-1984 והוא מבוסס עליו (ומבחינת סגנן הסטופ-מושן גם על הסרט הקצר הראשון שלו "וינסנט"). ובגדול, זה הקיטש הגותי הרגיל של ברטון. אני גם מוכרח להודות שלא כל כך ראיתי סרטי אנימציה השנה, כי שום דבר אחר לא נראה מפתה במיוחד. בכל זאת, זה סרט לא רע.

האפקטים הטובים ביותר: חיי פּיי. לא אהבתי את הסרט, אבל מבחינה ויזואלית (בתלת-ממד) – וואו!

הסרט הלא-זר הטוב ביותר: ההתחלפות של ערן קולירין.

מעבר לגבעות

מעבר לגבעות

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s