הכירו את אלעד זרט, רביב גולן וידיעות אחרונות

‎אני נאלץ לכתוב את הדברים האישיים הללו לשם הכּנות, לטובת חברי מתחום הספרות, ולמען חברים שהשתוממו על הראיון הרכילותי שהתפרסם איתי אתמול ב"שבעה לילות", כביכול לכבוד צאת "שיירי אהבה".

תמיד נטיתי לסרב לראיונות שאמורים לעסוק בי, לא כל שכן כשהם מוצעים על-ידי נייר טואלט כמו ידיעות אחרונות. היה ברור לי שרוב ערוצי התקשורת מחפשים רכילות בלבד, במיוחד לאורך השנים שבהן צמחתי חרש בשולי סצינות יצירתיות שוליות ממילא, ידעתי שהאמנות שלי לא באמת מושכת עניין ופחדתי כמו מאש מהניסיון שלהם להשיג דרכי את כותרת העמוס-עוז הנכספת. עם צאת "חיי החול" לפני שלוש שנים, אמנם הותקפתי מיד על ידי שני מבקרים בהאשמות נפוטיזם, אבל גם זכיתי לראיון מכבד עם מיה סלע בהארץ, ומאז חשתי הקלה קטנה, כאילו שאולי אני כבר לא "אייטם", אולי אני סוף-סוף פשוט משורר ומוזיקאי מתחיל, שפעם בירח כחול יזכירו את שמו בהקשר ספרותי. אחר כך כידוע באה אורטל בן-דיין, צדה הערה שלי מתוך איזה שירשור נידח בפייסבוק, וגרמה לשם שלי להיקשר בפדופיליה בכל ערוצי התקשורת, "נזכרתי" שבעיני העיתונות אני בכל זאת "הבן של" – מכרה זהב לסנסציות – והמשכתי להיזהר בצוננין.

אלעד זרט

אלעד זרט

ואז בא תור אלעד זרט, עלם חמודות שהפנתה אותו אלי ההוצאה לאור שלי, בטענה שהוא רוצה לראיין אותי לקראת הספר החדש "שיירי אהבה". הרגשתי מחוייב להוצאה לקדם את הספר, ואת האינסטינקט הראשוני שלי לסרב כי זה בכל זאת ידיעות, הוא הפיג בחיזורים טלפוניים ארוכים ומתוקי-שפתיים. הוא הציג את עצמו בתור ה-כתב הספרותי של העיתון (ב-ה' הידיעה), התפאר בכך ש"הקים את מדור השירה במוסף" וציין את ראיונותיו עם זך ועם אגי משעול. אחר כך נשבע בהן צדקו שהעניין שלו בי הוא ספרותי בלבד. את כל הספקנות שלי דחה ב"אני לא כזה", ובפיזור אלף הבטחות – שנתעסק רק בספר, שלא אצטרך לענות על שאלות חטטניות, שילחם בעורכים למנוע מהם לשים כותרות סנסציוניות או שקשורות באיזושהי צורה באבא שלי, ובכל הקדוש לו — שלפני פירסום הראיון, אם אתקשר ואגיד לו שאני לא רוצה שיתפרסם, אז הוא יגנז ולא יתפרסם. נכנעתי. ישבתי איתו שלוש שעות ודיברנו על הספר, קצת על הילדות שלי כי התעקש, ולבסוף, כי הוא היה כל כך שרמנטי, השבתי באיפוק על שאלה או שתיים לגבי אבא שלי ו"על האינטרנט". אני יודע איך זה עובד בידיעות, שדואגים להפוך את הפוקוס, אז שוב, השבעתי אותו שזה לא יתפוס מקום מרכזי ולא כותרות, והוא, שוב "אל תדאאאאג! מילה שלי זו מילה!".

בתחילת השבוע, הודפס בידיעות הטיזר הפסיכוטי "הבן של עמוס עוז מדבר על פרשת הפדופיליה". מיד התקשרתי לאלעד ואמרתי לו שאני מעוניין שהראיון לא יפורסם. הוא אמר "זה כבר ירד לדפוס". הזכרתי לו שזו עדיין תחילת השבוע ושהוא התחייב לי שזה לא יפורסם אם לא ארצה בכך. הוא אמר: "התחייבתי אז, אבל אז זה אז ועכשיו זה עכשיו". אתמול בבוקר התפרסם הראיון וחשכו עיני: ראשית, הבחור הפר את נדריו בצורה הקיצונית ביותר שבאפשר, כך שכל הטקסט מכל הכותרות שלו ("משפחה לא בוחרים", ובעמוד הראשי גרוע מזה) ועד סופו עוסק אך ורק בנושאי הרכיל שנדר שאינם לרקורד, מכפיש אותי כ-"פרובוקטור" ואין אפילו מילה אחת על הספר. אף מילה. שנית, הבנאדם לא השאיר מילה אחת שלי כתיקנה: הכל שוכתב, סולף, עוות, ולא ברמה הרגילה בראיונות, אלא פשוט בידיון שקרים והכנסתם לפה שלי. למשל, פתאום אני מגלה שאבא שלי "הצטרף אלי פעם להפגנה" (מתי? איפה?) ושכאשר הראיתי את כתב-היד של "חיי החול" למשוררים ואנשי ספרות "כולם דחו אותי" (אף אחד מהם לא דחה אותי, כולם דווקא הגיבו בחום ובחיוב). וזה נמשך באותה צורה. ניתן כמעט לומר שהברנש (ו/או העורך שלו רביב גולן – האחריות בכל מקרה של זרט) לקח את השיחה איתי כמקור השראה כללי ליצירה ספרותית ירודה משל עצמו (ומנכסת – בשלב מסויים הסברתי לו מה זה "סֶלְפִי", כי הוא לא ידע, ומדוע אני חושב שזה מתאר את השירה הצעירה. כדי להחמיא לעצמו, הוא הפך את היוצרות כך שהוא כביכול מלמד אותי את המילה).

בקיצור, מה אני יכול להגיד לכם? אל תקנו ידיעות? אל תתראיינו לידיעות? את זה יכולתי לומר כבר מזמן. אני אסתפק באזהרה ממוקדת לחברים שלי מתחום הספרות: אם חלילה תיתקלו באלעד זרט זה, בכל הקשר – עיתונאי או אחר – אל תוקסמו ואל תאמינו לאף מילה שלו, וחס ושלום אל תתנו לו ראיון. מדובר באיש שאין לו ככל הנראה עניין בספרות, חסר כל שמץ של יושרה ואתיקה, ולמעשה שקרן גס ובלתי-נלאה ופיון נרצע של הצהובון הנמכר במדינה ומרדפו הקדחתני אחר הרייטינג. בקרוב, כך אני מקווה, תצא לאור האמת על דבר חמור הרבה יותר שהוא עשה לאחרים, ולעת עתה אני מנוע מלספר עליו.

מודעות פרסומת

31 מחשבות על “הכירו את אלעד זרט, רביב גולן וידיעות אחרונות

  1. טיפ נוסף למתראיינ/ת המתחילים:
    כאשר מראיינים אתכם, תמיד – אבל תמיד! – הקליטו את הראיון, וידעו את המראיינ/ת שאתם מקליטים את הראיון. כך גם תרתיעו אותם מסילוף דבריכם, וגם יהיה לכם בסיס מוצק לתביעה אם בכל זאת יסלפו אותם.

  2. אז החלטת שלא ואח"כ נכנעת, מכל מיני סיבות.
    האמת? מתאים להגיד כאן "fool me once, fool me twice…" ודי, כמו שאומרים בגמרא, ברמיזא לחכימא.

    אני ממליץ לך להבא – הכל כתוב. אפילו תחלופת מיילים היא, מהבחינה המשפטית, חוזה כתוב. בנוסף תקליט את הראיון. כן כן, אתה. עם מכשיר הקלטה שלך. בגלוי ובידוע למראיין, שיחשב ראיה משפטית קבילה. תן לו עותק של ההקלטה או שלח לו במייל (אם היא דיגטלית). שלא יאמר שנעשו בה שינויים. אפילו יותר טוב – שלח אותה גם לגורם שלישי נייטרלי – כמו ההוצאה לאור או עו"ד.

    העולם אינו נחמד, והאנשים אינם נחמדים, גם אם הם מחייכים. אלעד זרט הוא כתב, וככתב יש לו אינטרס שעשוי לא לעלות בקנה אחד עם האינטרס שלך. ולכן – חוזה. כולל סעיף אחריות נזיקית אישית שלו וכללית של העיתון בו הוא עובד.

    נכון. בעולם מושלם זה לא היה קורה. בעולם טוב, בית המשפט היה מורה לעיתון להתנצל בפנייך וכיו"ב. אבל העולם אינו מושלם וטוב והגון וישר ורב חסר ואמת. העולם רע, וכדאי להתכונן לכך.

  3. דניאל,
    תבקש מאלעד זרט את הקלטת השיחה. אין לו שום סיבה להסתיר אותה. אחרי שתקבל גש איתה לעו"ד ותכסח להם את הצורה.

  4. את הראיון לא קראתי, אבל נשבר הלב לשמוע שהעיתון הגדול במדינה צריך להפעיל כאלו מניפולציות בשביל סיפורים שוליים ופגי תוקף. אני לא יודע מה האפשרויות המשפטיות העומדות בפניך, אבל נשמע שיש עילה להפעיל את כולן.

  5. לא מתייחס לעניין, אתה ככל הנראה צודק. אני לא סובל את העיתון ידיעות אחרונות, מבלי שעשה לי כל רע, ואני לא צורך אותו. אבל למה לרדת לרמה של העיתון ולכתוב עליו "נייר טואלט כמו ידיעות אחרונות"?

    • "למה לכתוב עליו "נייר טואלט" ?
      באמת, למה לפגוע בניירות הטואלט, הם משמשים ומשרתים אותנו הרבה יותר טוב מהצהובון הזה.
      וזה נכון לגבי כל התשקורת הדוחה במדינת ישראל.

      • נייר טואלט הרבה יותר רך ונעים…
        בכל אופן, לא הופתעתי. עיתון בלי זיקה למסורת- אין לו חיוב לכלום, גם לא למרואיינים.

  6. האם ישנה אפשרות לתבוע את הכתב ואת העתון לדין?
    האם אפשר שתשלח תגובה לעתון במסגרת קוראינו כותבים?
    בפעם הבאה תחתים את הכתב על ההתחיבות לא לפרסם בלי להראות לך או לפחות תקליט אותו.

  7. חבר, בפעם הבאה שאתה מתראיין קח איתך עט מקליט או כל דבר שיכול להקליט את כל משך הראיון, אח"כ יהיה לך הרבה יותר קל להוכיח לעולם את טענותיך..
    אף על פי שאני מאין לך ב 100 אחוז, העורך והכתב עצמו יודעים שזו מילה שלהם נגד שלך ולכן בלשון העם.."לך חפש"!

  8. תתבע אותו. מדובר בהטעייה ובטח עו"ד יוכל למצוא בקלות עוד כמה סעיפים

  9. כשאתה נפגש עם עיתונאי מכל סוג שהוא תקליט ותצלם את השיחה בעצמך ותדרוש שזה יהיה התנאי לשיחה.
    כך שבמידה ופרסם שקרים אתה יכול א. לפרסם את קלונו ברבים במיוחד אצל העיתונים המתחרים. ב. לתבוע אותו
    בתביעה שתוציא לו את החשק לכתוב לעולם כי לאדם כזה אין זכות אפילו לדבר(מוצא שפתיך תשמור.

  10. אם אכן הדברים קרו כפי שתיארת כאן, יש לך עילה לתבוע אותו בית משפט, אותו ואת העיתון שלו.
    ואני מציע לך לתבוע.

  11. גרוע מאוד!
    הגעתי אל הראיון איתך וכבר מהכותרת הראשית ומכמה ציטוטים בולטים היה ברור שלא מדובר פה בעבודה עיתונאית מעמיקה, בלשון המעטה. עוד מסמר בארונו של "ה"עיתון…

  12. על דוביד שוויצר שמעת? הוא אמר פעם משהו גאוני "יודעים למה הדג על הצלחת? כי הוא פתח את הפה", הרגשת צורך לדבר עכשיו תשא בתוצאות, חיים ומוות ביד הלשון, לא רוצה לדבר עם עיתון שאתה מתאר כנייר טואלט אתה לא היית חייב, אף אחד לא החזיק אקדח לראש שלך, כבר נמאס מכול אלה שפותחים פה חופשי ואז שכותבים את מה שהם אמרו ישר הם בוכים "אבל זה לא לציטוט" די, אמרת משהו תעמוד מאחוריי זה

    • אתה אומר בעצם שעל-ידי מתן ראיון (למשל כדי לקדם ספר), כל מתראיין נותן לכל עיתון אישור מוחלט לסלף את דבריו בכל דרך שיחפוץ או אפילו להחליף אותם בדברים אחרים, בלי הודעה מראש, ואפילו תוך הפרת הבטחות והתחייבויות. במילים אחרות אין לעיתונים אחריות אתית כלשהי על מעשיהם. אם כך יהיה, אף אחד לא יתן יותר ראיונות ומות העיתונות יזורז מאד. אבל זאת עובדה פשוטה שלא כל העיתונים נוהגים בצורה כזה במרואיינים שלהם… מנסיון

      • לסלף לא אבל לערוך כן, אתה נראה מספיק חכם בשביל לדעת שעיתון ולא משנה איזה יעשו מניפולציות על מנת להגדיל את המכירות, עכשיו שלא תבין אותי אני לא בעד לשקר למרואיין אבל גם תמים מצד המרואיין לסמוך בעיניים עצומות על עיתונאי בעיתון אותו הוא (המרואיין) מגדיר נייר טואלט, אגב עיתון טוב לעטיפת דגים, כל כך הרבה דברים נכתבו בעיתון ויום אחרי כבר אף אחד לא זוכר כלום מהם, חפש ביו טיוב את השיר "כתבו עליו בעיתון" מתוך תוכנית הטלוויזה לול

  13. לא מאמין לך, ולו מהסיבה הפשוטה שאתה לא נשמע עד כדי כך תמים שתתראיין למישהו בלי להקליט את כל תוכן השיחה.

  14. הכתב מחוייב לדווח אמת ובטח לא להוציא דיבה של מרואיין , גם אם הוא לא מחוייב להתרכז בנושא שהמרואין רצה הוא חייב להביא את הדברים כפי שהמרואיין ענה לו וכן רצוי שתהיה הקלטה של הריאיון . לפעם הבאה אני מציע שתקליט בעצמך את הריאיון שיהיה לך ערבון והוכחות! כמו שהרב אמנון יצחק הקליט את הריאיון עם אמנון לוי תעשה כך גם אתה, אגב אמנון לוי שיחק אותה נפגע מכל העניין והטיח האשמות כנגד אמנון יצחק שבכוונתו לערוך את הראיון ועל זה אני אומר :"הפוסל במומו פוסל" ! , אמנון לוי כל כך התעצבן שזה כבר היה ברור שרקם כבר תוכניות לערוך את דבריו של יצחק ובהקלטה של הראיון ,הרב אמנון יצחק טירפד את התוכנית הזו. ולבסוף אני מציע שתתבע ,זה לא חדש עיתונים וערוצי תקשורת שילמו מאות אלפי שקלים על הוצאות דיבה וסילוף עובדות.

  15. תפסיקו לקנות את הזבל שהם מכנים עיתון תפסיקו לצפות בחדשות השיקריות ולהקשיב לתחנות הרדיו שמפיצות תעמולה אנטי יהודית ואז נראה מהיכן יבוא המימון של השקרים הנלוזים הללו כל עוד אתם נותנים להם מזמנכם הם ימשיכו תגרמו להם לדבר לקיר פשוט להתעלם ולהחרים את התקשורת וכל תוכניות האירוח שלהם כשם שאני עושה למעלה מעשור ותאמינו לי אני חי וחי נפלא ללא קרים וללא שטיפת מוח של מחבלים תקשורתיים

  16. תודה רבה לך על הגילוי הנאות!
    כתבתי ספר ["נמר בכיס קנגורו"] והתקשרתי למערכת ידיעות כדי לבקש את כתובת-המייל של אריאנה מלמד. למזלי הרע קיבלתי יחד עם המייל הנ"ל המלצה לפנות לאלעד זרט.. למזלי הטוב פגשתי לגמרי באקראי בכתבה הזו שלך.
    [אני תוהה.. האם אני מסתמכת יותר מדי על המזל?]

  17. חבל שלא קראתי את מה שכתבת לפני שנתתי לו חומרים אתמול!!
    משתמש וזורק.
    שקרן.
    כל כך חבל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s