שיר אהבה, שיר צער

מכתב / נורית זרחי

נטיית הלב היא לקרוא את האהבה כ"שיר אהבה". והטאוטולוגיה רק באה להמחיש את הכוונה. מה זאת אומרת "חשבתי שזה שיר אהבה"? בוודאי שזה שיר אהבה. נורית זרחי רוצה לומר: חשבתי שזה נעים, מפעים, מרומם את הרגש. נו – אהבה, בקיצור.

אכן, שתי הציפורים זכר ונקבה (או כל שילוב אחר) עפות בשלוש כנפיים. זו האהבה. אין אחרת. הן תלויות זו בזו כדי לנסוק, נכון יפה? אך אויה, מסיבה זו עצמה, אם תינתק הציפור האחת, היא תקרע לשם כך את הכנף המשותפת מגוף זוגתה, וזו תושלך לאנחות, לגרור את לבה על הארץ.

את היות השיר הסיני שיר צער לא הבינה הדמות השירית עד אשר קרה לה אובדן הכנף המשותפת. זאת משום שהלב מסרב לקרוא את שכתוב בשפת הכאב. הלב נכסף לזוגיות על צדה היפה, ומתעלם מיסורי הפרידה הגלומים בהכרח בכל תלות הדדית.

אכן, שיר אהבה, זו לא טעות. אבל דווקא משום כך – שיר צער.

"מכתב" הוא שיר מתוך הדג לנורית זרחי (זמורה ביתן, 1987).

שלושה שירים מתוך מחזור בהתהוות

*

החתולה שלי גוֹזַלְדָה מבינה, עוד מגיל חצי שנה,
איך לקפוץ על ידיות דלתות ולהכנס לחדרים,
אבל כיצד לצאת מהם היא לא למדה.
היא נרבצת ליד הדלת ובוכה.
כך אני באהבה,
אלא שאין מי שיפתח ויוציאני.

 

*

גם הלילה גל גאה
הן כותב ומוחק וכותב
אני כמנשים גוית
אהבתך השטופה לחופַי

 

*

דגים רבים בים
שלושה אבנונים באקווריום
מושט מעושן בצלחת
אך הים גדול
לאבנון הופכין
אן ישחה המושט המעושן