ביקורות חדשות על "שיירי אהבה"

שלוש ביקורות חדשות ויפות מאד על "שיירי אהבה", מצטרפות לביקורת של שחר-מריו מרדכי ב"עיתון 77" (ולאיזכור שלו את הספר ב-ynet):

שיירי אהבה

שיירי אהבה

דפנה שחורי ב"הארץ" שואלת: מה זאת אהבה בדור הפייסבוק?

ככלל, שירתו של עוז מתעתעת, ולה פני יאנוס. היא מתאפיינת במשחק מפתה בין היש לאין (שמצוי גם בספרו הראשון “חיי החול”). מעניין גם לגלות איך הוא מטליא ישן עם חדש. שפתו ממזגת, כמו בלי שנרגיש, בין לשון מקראית קלאסית ללשון דיבור, בין שפת תפילה לשפת חול. חומרי היומיום של העידן הדיגיטלי מותכים בסיפורי המקרא באופן אורגני. למשל, התכתבות עם סיפור יונה במעי הדג, משם “ביקור” בשירת דור המדינה והתכתבות מודעת עם שירי הנערה של נתן זך (“נערתי בשש שנים בכורה ממני”, עמ’ 11) ובחזרה לאלף השלישי, לעידן הפייסבוק, בשורות כמו: “כבל עכבר/ כונן צורב/ כפתור כבוי/ צג מרצד/ המיית מאוורר פנימי” (עמ’ 7).

עוז אינו מתיימר לכתוב יש מאין או לחרוש אדמה בתולית. את עגלת שירתו העמוסה באוצרות העבר הוא לוקח למחוזותיו. בדומה לנהג מירוצים מיומן הוא מצליח להפתיע את הקורא בפניות פרסה ובזגזוג בין רומנטיקה לפיכחון. לעתים הוא זונח את הרומנטיקה ומתבונן בעין ביקורתית על מקום מושבה של אהובתו, על הדרום העמוק, על המצב הסוציו־אקונומי, וכותב: “הלבנים והשחורים כאן כולם גזענים, בצדק/ והנשים גרושות עם ילדים מהסיבות המובנות” (עמ’ 18).

מפתיעה גם היכולת לנפץ מיתוסים בלי שנשמע את קולות הנפץ. למשל, את הדוור המיתולוגי, שחיכינו לו בעבר ימים וחודשים עד שיביא את מכתב האהבה המיוחל, מחליף עוז במקש ה-ENTER ששולח מלים/מיילים בשניות ספורות. הלילה לא יורד על חלונות כהים באדוות של רומנטיקה אלא על צג מחשב, והחלונות הם חלונות השיחה. השומר אינו שומר היער המיתולוגי מ”מאהבה של ליידי צ’טרלי”, אלא שומר המסך הקר.

 

חגית גרוסמן בבלוג שלה כותבת על משמעות השפה בפואמה שיירי אהבה:

דניאל עוז יצר את המבנה הזה במילים תמימות, כלומר שלמות, מדויקות, שאין בהן שקר, בעודן מתארות עולם שיקרי. […] יש תיקון במילים האלה, הן משיבות את הרומנטיקה והרגש לעולם ציני, הן מתקנות את התמונה השבורה, את השפה הטכנית, הן שותלות את העולם הנפשי בעולם הטכנולוגיה, המקשר בין שני לבבות, אשר ביניהם מפריד אוקיינוס. הן שותלות את רשות היחיד בעולם שנשלט על ידי ההמונים.
האלכימיה מתבצעת באמצעות השפה המתארת עולם שאין בו ממש, אשר בכוח היוצר נהפך ליש, וכך חלונות השיחה מוגפים ושומר המסך המפלבל בחלומו נהפך לאנושי. העולם הוירטואלי מקבל תלת ממדיות הנוצרת מעוצמת הכמיהה.

 

[…] היופי הגדול שבאלכימית הפואמה הזו היא היכולת ליטול את הפרוזאי והיומיומי הבזוי, ובעדינות להפכו לרומנטי ונשגב. המיית מאוורר פנימי, להשתיל נפש בלב המחשב. המרחק הלשוני מן העכשיו, המרחק מרוחות הזמן, הוא הסירוב להתאחד ולקבל את קור השפה הטכנית שבה נבנה קן אהבתו. לכן הוא שב אל המקרא, ללגום ולצייר מצבעי הבאר העתיקה.

 

כמו כן, בגליון מאזניים של חודש פברואר התפרסמה ביקורת מאת דורית זילברמן. עליה – בקרוב.

הספר עדיין מוצע למחירה באתר של הוצאת "אבן חושן" במחיר מציאה: 28 שקלים כולל משלוח!

מודעות פרסומת

שיירי אהבה מכה אדוות

  • המשורר שחר מריו מרדכי כתב ב"על הסכין" של ynet על חמישה ספרים שעוסקים ב-"אהבות שאי אפשר". על "שיירי אהבה" הוא אומר:

במהלך פואטי מרשים מעביר דניאל עוז את פייר ואלואיז כמעט אלף שנה קדימה אל המאה ה-21 […] ובכן, מה השתנה? הלהט עז כמו אז, המרחק הפיזי – הפעם בין ישראל לארה"ב – מייסר, אלא שאת מקומם של מכתבי אהבה בַּמתכונת רוויית התשוקה של המאה ה-12 תופסת טכנולוגיה מתקדמת, "אינטרנטית", "פייסבוקית", עתירת הבל. האם השפה יכולה לה? ופתאם מתברר שהאוהבים האנושיים של אז הופכים לאוהבים ממוחשבים. "ובשרנו מה בו?/ רשת קשר חבויה/ לוחות שבירים/ חוטי חשמל/ נוריות ושבבים/ מקשים/ כבל עכבר/ כונן צורב/ כפתור כיבוי/ צג מרצד/ המיית מאוורר פנימי". האם הטכנולוגיה מכשילה אותנו? האם תיתכן אהבה – כמו אז – בעידן הפייסבוק?

 

  • היום בשעה 15:50 תשודר ברשת א', בשידור חוזר, תכניתה של אורלי מורג "פינת שיר" ובה יוקראו שירים מתוך "שיירי אהבה".

 

  • שיירי אהבה

    שיירי אהבה

שיירי אהבה / דניאל עוז

hazmana

הנכם מוזמנים בזאת לארוע ההשקה של הפואמה "שיירי אהבה" בהוצאת אבן חושן

יום שלישי 8/10 בשעה 20:00, בתולעת ספרים, מאז"ה 7, תל אביב – הכניסה חופשית

 דורית ישראל כתבה:

"…לא קל לקרוא ולאהוב את דניאל עוז, אולם מי שמצליח מרוויח יצירה משמעותית, שיש לה אמירה וכוח להתייצב על קדמת הבמה ולומר דבר, בשפה הכי רהוטה ומשובחת שאפשר להעלות על הדעת.

[…] הספר הרזה והדק הזה משאיר כל כך הרבה, אולם מוכרחים לקרוא פעם שנייה ושלישית, על מנת לקבל משהו.

שירתו של עוז מודרנית ומושפעת מהעידן הטכנולוגי והרשתות החברתיות, שעיצבו פניה של חברה חדשה ואחרת…"

ישתתפו בארוע:

~ חגית גרוסמן
ערן הדס
~ ישראל בר-כוכב
~ אפרת מישורי
~ שחר מריו מרדכי
~ דפנה שחורי
~ רועי צ'יקי ארד
~ עוזי אגסי (אבן חושן)

~ דניאל עוז

 ניתן יהיה לרכוש את "שיירי אהבה" במחיר נמוך מרוב הנפשות

זורה חול בשבוע הספר 2011

בגליון חג השבועות של "תרבות וספרות" נכלל שירי "נצנצים" באנתולוגיה קטנה שערך אילן ברקוביץ' לכבוד "השירה הצעירה" (הגדרה שאמנם מזכירה קצת "עבודה עברית"). עם זאת אילן (במלרע –  הוא מתעקש בנגשֹנות), אף הוא בשנות השלושים לחייו, כתב דברים נעימים למקרא ובחר לי את חברתם הטובה של מרחב ישורון, חגית גרוסמן, צ'יקי, חן ישראל קלינמן, ענת לוין, אמיר מנשהוף, נעם פרתום, יונתן ברג וגילי חיימוביץ'. היתה בכך גם משום התייצבות של אילן למול הכאוס של שי אריה מזרחי, לעשות סדר באי-סדר, ויוטב אם אשאיר לקורא דברים אלה להכריע בויכוח הניטש בין שני אלה לאחרונה (אם בעוונותי אני הוא שמלבה מעל דף זה את ההערה הביקורתית הקטנה כדי ויכוח, לשם אפקט דרמטי, יסלחו לי לפחות אוהבי הדרמה. "הקוצים האלה יָזְעוּ בי רַקְטוֹב" כתב פעם שא"מ בשיר יפה שלו מתוך "ציוּן" (2003)).

צילם תומר אפלבאום


בשבוע הספר, כיכר רבין בתל-אביב, בדוכן של הוצאת "כתר", תוכלו לקבל ממני חתימה על "חיי החול":

  • ביום חמישי הקרוב (16.6) החל מ-20:00 ולמשך כשעה, ושוב
  • בשבת הבאה (25.6) בשעה 21:00.

אהיה מוכן לחתום גם על איברי גוף מוצנעים, ולו בתנאי שתרכשו את הספר. כך או כך, רוכשים שיבקשו זאת ממני במפורש יקבלו בנוסף וכמתנה את הדיסק "ברצינות רגע" מאת המפתחות לצוללת! (אפשר להקשיב למוזיקה של המפתחות כאן).


עדכון אחרון:
שלושה שירים קצרים שלי הבוקר ב-ynet, כולם מתוך המחזור שבכתובים "שיירי אהבה". אתם מוזמנים לקרוא.